ים יבשה

 
    פ י ת ו ח   א י ש י   ו צ ו ו ת י

עברית  |  English  |  
כותבים עלינו - על ים יבשה  |  תמונות  |  בנק הידע  |  
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


התחברות לחברים

התערבות אתגר בראייה אקולוגית
מקובל לומר כי התערבות אתגר היא "הוליסטית" משפיעה על יותר ממימד אחד, זוהי התערבות 'שנוגעת' רגשית, התנהגותית, קוגניטיבית עם רכיבים מגוונים. בראייתנו, תפיסה הוליסטית זו עומדת יחד עם גישת המערכות ש"חונכנו עליה" כאנשי טיפול. כלומר, מתקיימות מספר סביבות עבודה, מספר מערכות שאנו לוקחים אחריות מקצועית להכיר אותן ולעבוד איתן כמטפלים באמצעות אתגר.
 
המערכת השלמה, הסביבה ויצירת שינוי תרפויטי
בספרות של Adventure Therapy (להלן AT) מתייחסים לשקלול המיוחד של למידה מהתנסות, פעילות אתגרית, חוויות חדשות ועבודה קבוצתית כגורמים לתוצאות חיוביות ובהתם לכך מסבירים את המכניזם של שינוי.
בנוסף, בראייה רחבה,  מובא משקלו של הקוטנקסט שבו מתרחש הטיפול כמשתנה המהותי.
הפעילות הטיפולית, שמטרתה לחולל שינוי בתוך סביבה טבעית=wilderness, מתרחשת בסביבה כאוטית, סביבה לא מוכרת ולא 'מתורבתת' הגורמת לפרט שנמצא בו להרגיש כי אינו בשליטה.
אל הטבע ניתן להתייחס כממלכה של חוסר ודאות ואובדן שליטה מאחר והוא ראשוני, וכוחותיו מאפשרים הרס אך גם לידה.
מכאן חיבור מערכתי והשפעה לקשר החברתי והביו-פיזיקלי בו מתרחש הטיפול.
תיאוריית המערכת השלמה (Integral System Theory) מסייעת להבין כיצד אנשים ומערכות עוברים שינוי וטרנספורמציה ומכירה גם בחשיבות של ההקשר הביו-פיזיקלי שבו אינדיבידואלים ומערכות חברתיות מוטמעות.
אנו מאמינים כי כל המערכות הטבעיות הן מערכות שלמות הקשורות זו בזו ונמצאות בשינוי מתמיד ובהחלפת מידע ואנרגיה עם מערכות אחרות ועם הקונטקסט הסביבתי. 
מערכות אלו רוצות לשמר את עצמן תוך התייחסות לסביבה הרחבה. בשל כך, מערכות יכולות לפצות או להשתנות בהתאם לתנאים משתנים בסביבתם.
כך, גוף האדם משמר את חום הגוף, לחץ הדם ומשתנים נוספים על אף שינויים בסביבה. המערכות מוצאות תמיד דרך לחזור לאיזון. עם זאת, כשהשינויים מאתגרים מדי המערכות יכולות להתפרק או להתפתח למשהו אחר ומורכב יותר.
בהתערבויות שלנו אנו חיים את השינוי, האיזון החדש דרך ניטור ומדידה של מדדים פיזיולוגיים לצד עוררות ורגשות שונים. בנינו את ההתערבות הימית ככזו שמסוגלת להעביר למשתתף את תחושת השינוי, את השאיפה לאיזון ואת המתח בין משאבים להתמודדות.
 
אנו רואים חשיבות רבה במודעות לדיאלוג בין שטח, אתגר והשינוי הפנימי אצל המטופל בהתאם "לנתינה וללקיחה" מהטבע, למשל.
התערבות האתגר ב"ים יבשה" מקדמת דיאלוג בין האדם ובין "הסביבה הכאוטית". דיאלוג זה מסביר תיאורטית ופרקטית את התהליך הטיפולי באתגר.
 
אם נשוב לתיאוריה הרי שדיאלוג מתואר במודל הבא (מודל 4 הקורדינטות):
 
חיצוני
פנימי
 
אובייקטיבי
סובייקיטיבי
פעולה (מערכת פרט)
מערכת של הפרט שאפשר לצפות בה. לדוגמא- התנהגות, מבנה גוף, מצב בריאותי.
חוויות של הפרט. לדוגמא- מחשבות, זכרונות, רגשות, תפיסות.
אינטראובייקטיבי
אינטרסובייקטיבי
שיתוף (מערכת קבוצה)
אינטראקציה בין מערכות שאפשר לצפות בהן. לדוגמא- סביבה ביופיזיקלית, סביבה חברתית, טכנולוגיות.
חוויות קולקטיביות מופנמות. לדוגמא- נורמות חברתיות, רקע תרבותי, שפה , נרטיב.
 
 
המערכת האישית במערכת הסביבתית
הטיפול דרך אתגר מתייחס גם למערכת הסביבתית וגם למערכת העצמי  Self System.
מערכת זו מוגדרת כ"כל דבר שאני מרגיש תחושה של אחדות איתו, בין אם זה אדם, מקום, קונספט מופשט או רצף תהליכים".
אנו יוצרים מערכת של תפיסות שמאפשרת לנו להתייחס לעולם בדרך שתרגיש לנו נוח ושנוכל להגן על עצמנו. מערכת העצמי שלנו היא תהליך, משהו משתנה ודינאמי.
הנטייה של כל מערכת, כולל מערכת העצמי, היא לשמור על עצמה ועל האוטונומיה שלה מול שינויים סביבתיים, לחץ וסטיות- במושגים טיפוליים אותה נטייה היא התנגדות. כשאנשים נפגשים עם חוויה חדשה מערכת העצמי שלהם מנסה לפתור את ההתמודדות רק עם מה שהיא כבר יודעת ולכן עלולים להתקל בהתנגדות.
בשל כך, שינוי עצמי כולל צורה של הכנעה, המתרחשת לרוב אחרי שכל משאבי ההתמודדות מוצו במטרה לצמצם ולהקטין את החוויה החדשה.
 (במאמרים נוספים באתר "ים יבשה" תיארנו את המודלים של מרחב למידה בטוח ושל מעגל הביצועים האופטימלי, מודלים שמביאים בצורה יפה וממוקדת רעיונות אלו).
 
ניתן אם כך, בראייה אקולוגית, לנתח את התהליך הטיפולי בהתערבויות אתגר לשלבים הבאים (מצורף תרשים):
·         שלב הצבירה- מערכת העצמי נתקלת במגבלות ומתקשה לשמור על איזון.
·         חוויה חדשה- הכרות עם התנהגויות חדשות מתרחשת ומהווה את הבסיס לשינוי התרפויטי.
·         חלון קבלת החלטות- הדרישות מהעצמי הופכות גבוהות מדי, ביחד עם החשיפה להתנהגויות חדשות, העצמי לא מצליח להכיל הכל ונמצא בפני רגרסיה. מטרת החוויה המסייעת בטיפול היא לחייב את המשתמש להגיע למצב של חוסר איזון ולהשאר שם, לטובת מציאת איזון מחודש.
·         שלב ביניים- שלב בו העצמי נופל לתוך בור בעומדו מול צומת קריטית זו. היכולת שלו לרה-אורגניזציה תלויה במידת הגמישות של הפרט וכן מהתמיכה מקבוצת השווים, גורמים מסייעים נוספים ויכולת הפרט להשתמש בפוטנציאל השינוי של הטבע.
·         שלב חדש של מורכבות- מערכת העצמי, לאחר שעברה ארגון מחדש, חווה דרכי התמודדות חדשות עם מצבי לחץ. נפתחת הזדמנות לרמה גבוהה יותר של איזון וארגון מחדש של רעיונות ומידע. לאחר מכן, העולם ומערכת העצמי עלולים להחוות בצורה מעט שונה. עבור המטופלים זה "מצב מעבר" שקשור לקונטקסט המסוים ויתכן שעם השיבה הביתה לשגרה ולדפוסים מוכרים, יהיה קשה לשמר את השינוי. כעת, על מנת לשמר אותו יש לפעול על פי 4 הקואורדינטות.
 
שלבים אלו מאתגרים אותנו, כמטפלים בים יבשה. למעשה, אנו רואים קווים מקבילים בין תפיסות אלו לעקרונות אחרים שהובאו באתר "ים יבשה" למשל תפיסת החינוך ההתנסותי של קולב, או תיאוריות של תיווך של פוירשטיין שאף הן חשובות לעבודתנו.
אין ספור פעמים בים ובשטח אנו מזהים עבודה בגלים, תרתי משמע. המיומנות שלנו היא ללכת עם הגל ולא להתרסק עליו (ושוב, תרתי משמע).
בראייה האקולוגית אנו מתייחסים ליצירת איזון מחודש בין מערכות עצמיות ובין מערכות אדם – סביבה – קבוצה (בהמשך...)
 
תיאורית המערכת השלמה, קבוצות  והתערבות אתגר
הלכידות בקבוצה היא  תהליך של סולידאריות שחברי הקבוצה מרוויחים ע"י הסיכונים שלוקחים אחד עם השני כשעם התהליך הנכונות לקחת סיכונים גדלה.
בעבודה קבוצתית אצלנו, יש לקבוצה הקטנה משמעות רבה, לדוגמא של דיון באמון התורם לחברי הקבוצה לצעוד לקראת אתגר ושינוי.
כשמישהו מחברי קבוצה נמצא בשלב משברי (המוכר לנו כאפשרי בטיפול) תפקיד הקבוצה והמטפל הוא לשמור עבורו על איזון בין פריצה (התפתחות) פוטנציאלית לבין התפרקות אפשרית.
לפי תיאוריה אקולוגית, מטפלים בהתערבות אתגר וחברי הקבוצה קשורים במערכת המשמשת ככוח מושך (גרביטציה) עבור מי שנמצא במצב משברי כלפי שינוי וצמיחה ולא כלפי התפרקות.  בהקשר זה תופס הטבע את מקומו בהקשר של מערכת גדולה יותר שמכילה את הפרט והקבוצה.
אכן, בשנים האחרונות קיימת כמות הולכת וגדלה של הוכחות המציגות את הטבע כמימד חזק של ריפוי לכלל האנשים ובפרט לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות או פסיכולוגיות. הרציונאל לכך מודגש ע"י תאורית המערכת השלמה שרואה באנשים ובסביבה הפיזיקלית שלהם כאלמנטים קשורים ותלויים באופן לא מודע- האדם כחלק מהקונטקסט החברתי והביופיזיקלי.
ראייה זו מביאה אותנו, המטפלים בעזרת אתגר, להבין את מקומנו, להגדיל את מומחיותנו ולעמוד בממשק מורכב בין סביבה – פרט וקבוצה. זוהי למידה שאנו בים יבשה מקפידים עליה.
 
 
תרשים התהליך התרפויטי:
 
 
 
 
 
כתבה עו"ס תמר אשרוב - מטפלת "בים יבשה"
ערך אלטמן ישראל.
נמליץ לקרוא את המאמר הבא, בוא נעזרנו ללמידה זו.
The Ecology of Adventure Therapy: An Integral Systems Approach to Therapeutic Change
ECOPSYCHOLOGY JUNE 2010.

 

 | הוספה למועדפים  | הפוך לעמוד הבית  |מפת האתר