ים יבשה

 
    פ י ת ו ח   א י ש י   ו צ ו ו ת י

עברית  |  English  |  
כותבים עלינו - על ים יבשה  |  תמונות  |  בנק הידע  |  החודש  |  
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


התחברות לחברים

דף הבית >> בנק הידע >> טיפול ושיקום דרך אתגר >> התערבות אתגר ונוער בסיכון >> התערבות אתגר עם נוער בסיכון בישראל
 
התערבות אתגר עם נוער בסיכון - התערבות אתגר עם נוער בסיכון בישראל
אלטמן ישראל - ים יבשה
ניתן לייחס את פריצת הדרך בתחום לאגף לקידום נוער במשרד החינוך כאשר כבר ב- 1992 תיעדו את העשייה שלהם בשטח עם נוער בסיכון.
אולם, היחלשות הממסד והתחזקות המגזר השלישי גורמת למצב שבו כיום יש מספר עמותות וארגונים חברתיים שמקדמים את הטיפול בנוער בסיכון בעזרת אתגר, מתמודדים על שתוף פעולה כלשהו (ותקצוב כמובן) עם הממסד, בעיקר עם משרד החינוך.
כך מתאר מפקח ארצי של משרד החינוך, מר נוח גרינבוים את ההתרחשות בסדנת הישרדות (1992) ביחידה לקידום נוער: "... יצחק הוריד את תרמיל הגב שלו, כשהוא מקלל את כל מי שנמצא ברדיוס של מספר מטרים ממנו. הוא הכריז שהוא "גמור", כפות רגליו פצועות ומדממות וגבו כואב מסחיבת התרמיל הכבד. הוא סירב להמשיך בצעידה. אחדים מחבריו הציעו לו עזרה, אך הוא הגיב בקללות ובגידופים. אחד המדריכים ניגש ליצחק והציע לו עזרה, אך גם הוא לא זכה ביותר מאשר מטר של קללות. המדריך ענה לו כי "זה בסדר להמשיך ולקלל, אבל אם לא תמשיך ללכת תישאר לבד בשטח". כמו כן, הזכיר ליצחק כי עוד לפני היציאה למדבר הובהר לו שלא יהיה לו קל. יצחק היה מסוגל להמשיך במסע מבחינה פיזית. התחושה כי אין ביכולתו להמשיך וללכת היא תסריט ישן שמצטייר במוחו בכל פעם שעליו להתגבר על מכשול בחיים. כעת עומדת בפניו האפשרות לבחור בין היענות לדפוס המוכר לו - ויתור, שמשמעותה הקונקרטית תהיה להיעזב בשטח, לבין המשך המסע, שפירושו התגברות על מכשול. יצחק המשיך לצעוד וסיים את המסע הקשה. בכך הוא בנה לעצמו תסריט חדש לפיו הוא אכן מסוגל...."
צוות מצילה במשרד לבטחון פנים (בראשות יהודית אבולעפיה) פרסם בשנת 2001 מודל "מניעת אלימות נוער באמצעות פעילות אתגר" , המצע התיאורטי במודל מציג מספר הנחות יסוד:
  1. תנאי מחסור (בהתערבות בשממה) עשויים להיות כלי לבשלות, 
  2. דברים משמעותיים יקרו כאשר האדם יתמודד עם מצב שונה מהמוכר,
  3. ישנם דברים שלא ניתן ללמד אך ניתן למוד,
  4. פעילות אתגר מאפשרת גילוי עצמי,
  5. פעילות אתגר עם בני נוער בסיכון תורמת לשיפור הדימוי העצמי, מיקוד שליטה פנימי, תחושת אחריות לגבי ה"עצמי" ולגבי האחר ועוד...
 
התערבות אתגר בישראל החלה אם כך עם נוער בסיכון והפכה מאז 92' לגיטימית ולאחרונה הפכה לפופולרית בתוכניות מניעה ואף בטיפול ישיר עם מתבגרים ומתבגרות על כל רצף הסיכון והניתוק.
התערבויות האתגר עם נוער בסיכון בישראל נמצאות בשלב אבולוציוני בסיסי, הם נדרשות להוכיח את יעילותן אל מול התשומות הגדולות, להתחבר לתפיסה מערכתית ולמעשה לשנות את אופיין מאירועי אתגר לטיפול ישיר. תחילתה של עשייה בתחום מובאת אצל פרופ' רחל לב – ויזל שבחנה במחקר ישראלי עדכני (2005) את תחושת היכולת של נערים בסיכון ,עם בעיות התמכרות, לאחר סדנת אתגר אינטנסיבית (מסע הישרדות במדבר יהודה + קבוצה טיפולית בהמשך).
הממצאים מצביעים על שיפור "תחושת היכולת המוגדרת כמידת השליטה העצמית, אמון ביכולת העצמית, אמון בקיומה של חברה צודקת ובעלת סדר ומשמעות, וכן הערכה העצמית".
סדנת אתגר זו השפיעה ,כך נמצא, על הרצון להשתלב בחזרה במסגרות חינוכיות בקרב נערים , כאר נושא השימוש בסמים עלה באופן טבעי על ידי הנערים במהלך המפגשים הקבוצתיים, תוך ציון העובדה כי עצם היות התוכנית מיועדת לחיזוק משאבים אישיים ולא ממוקדת בנושא הסמים, תרמה למוכנותם להשתתף. 
 
 
תוכניות לדוגמא בארץ:
 
   
   

Go Back  Print  Send Page
 | הוספה למועדפים  | הפוך לעמוד הבית  |מפת האתר