ים יבשה

 
    פ י ת ו ח   א י ש י   ו צ ו ו ת י

עברית  |  English  |  
כותבים עלינו - על ים יבשה  |  תמונות  |  בנק הידע  |  
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


התחברות לחברים

דף הבית >> בנק הידע >> טיפול ושיקום דרך אתגר >> התערבות אתגר ונוער בסיכון >> למידה בהתנסות לנערות בסיכון
 
נערות בסיכון והתערבות אתגר:

אלטמן ישראל - ים יבשה

קיימת התפתחות מקבילה ובשנים האחרונות אף מואצת של סדנאות אתגר לנערות בסיכון כאשר הסטניג דומה לזה של סדנאות לנערים בסיכון אך הדגשים שונים.

הספרות מתארת תהליך של חוסר שיווין בהזדמנויות לפעילות נופש פעיל וספורט (מיעוט הזדמנויות כמותי ואיכותי) אצל נערות יחד עם תהליך של קבלת והטמעת נורמות מגדריות אצל נערות.כך למשל, פחות דגש על פעילות פיזית – ספורטיבית לנערות במערכת החינוך שיחד עם תפיסות מגדריות מרחיקות נערות מהאפשרויות להשתתף ולצמוח דרך פעילות של ספורט אתגרי ,למשל.

כלומר, כמו ביחס להשתתפות בספורט בכלל ולספורט אתגרי בפרט נערות הן מיעוט שלא זוכה להזדמנות (כמותית ואיכותית) שווה ולפיכך אפשרויות לצמיחה ,למשל של הערכה עצמית, מצטמצמות משמעותית.

קיימות עדויות על התאמת התכנים :לגבי תכנים מותאמים לנערות (ונשים) בתחום האתגר:

  1. שינוי עמדות לאופי הפעילות / הנגשת התחום לנערות – כולל רק שהייה בטבע ולצד פעילויות אתגר, נערות עשויות להתמודד מחסומים מגדריים כמו עמדות חיוביות כלפי ספורט בטבע ובאתגר. דגש רב על הנאה.
  2. מקום רב לבחירה - אלמנט משמעותי במיוחד שעומד מול ,פעמים רבות מידי, יכולות בחירה מצומצמות בחיי נערות ונשים.
  3. גמישות בהתאמת התוכנית לפרט – במיוחד כשמתכוונים לעודד בחירה – כל אחת בוחרת את בחירותיה ולכן נדרשת גמישות בהנחיה ובהפעלה.
  4. גמישות גם ביעדים וגם בתפיסות מגדריות כמו "נערות לא אוהבות תחרותיות" – פתיחות לנערות שלהן יחסים דואליים עם פעילות פיזית ופעילות אתגר,
  5. מקום בטוח לנערות – פיזית ונפשית ! יצירת סביבה ותחושה בטוחה מאוד !
  6. מקום רב לקבוצה להעצים ולהנהיג את עצמה
  7. קבוצות רק לנערות מסתמנות כפתרון הולם.
 
דוגמא (long 2001):

מחקר שבחן עמדות של נערות בסיכון במחנה טיפולי ממושך מצביע על שינוי בהתייחסות לפעילויות החבל  (בתוך תוכנית טיפולית מבוססת אתגר במחנה במהלך חודש כוללת 12 שעות של חבל נמוך, 4 שעות של חבל גבוה, שעתיים של קיר טיפוס, 8-42 שעות של טיול / מסע (תלוי בשלב הקבוצתי הקבוצה),

:משתתפת מתחילה (עד 5 חודשים במחנה אתגר) – התייחסות לפעילות ככיף ומרגש, פסק זמן משאר הטיפולים, בשלב זה המודעות נמוכה, אין ראייה האם וכיצד פעילות החבל קשורה לחיים האמיתיים, המשתתפות לא ראו את הפעילות כטיפול של ממש. הנערות דיווחו כי ההצלחה האישית הייתה החשובה להן (לא הקבוצה), בנוסף היו דיווחים על תחילת בניית אמון. בשלב זה לא כולן משתתפות וטוענות "מה יצא לי מזה ?"

נערות בשלב "מבוסס יותר" – בשלב זה מאופיינת קבוצת הנערות בסיכון בבשלות טיפולית, בהתייחסותן לסדנאות החבל הן ציינו במיוחד את האמון כאלמנט מרכזי. בנוסף, הנערות העידו את האפשרויות לשיתוף פעולה, את הלמידה מהאחר. לאחר מספר חודשים הנערות חיפשו משמעות עמוקה יותר בפעילות החבל (אולי למדו את הז'רגון ?).

נערות בשלב מתקדם: נערות בשלב זה הבינו כי הצלחת הקבוצה תתרום גם להן ברמה האישית, הן מחפשות את המשמעות העמוקה יותר של פעילויות החבל שהופכות להיות מרחב לבחינה עצמית וקבוצתית, הפעילות הופכת להיות "רציניות" כדבריהן. המדד להצלחה הוא בהיבט הקבוצתי (עמידה במטרה קבוצתית, שתוף פעולה, הפחתת השיקול האישי לטובת הקבוצה, "עשינו את זה", מוכנות להתעמת בכדי לקדם את הקבוצה), האמון מוצג ע"י הבנות כהדדי, כפתיחות לאחר, כמודלינג.

השינוי בתפיסת פעילות החבל מושפע ,לפי מחקר זה, מהעומק הטיפולי, מהוותק בטיפול (טיפול אתגרי והטיפול העיקרי). 

ביבליוגרפיה בנושא התערבות אתגר ונערות בסיכון:

  1. Autre, C.e. (2001). Adventure therapy with girls at-risk: Responses to outdoor experiential activities. Therapeutic Recreation Journal > Fourth Quarter 2001
  2. Long, Amy E . (2001). Learning the Ropes: Exploring the Meaning and Value of Experiential Education for Girls at Risk. Journal of Experiential Education. Vol 4.Culp, Rocklynn H (1998). Adolescent girls and outdoor recreation: A case study examining constraints and effective programming. Journal of Leisure Research; Arlington; Third Quarter
 
   
   

Go Back  Print  Send Page
 | הוספה למועדפים  | הפוך לעמוד הבית  |מפת האתר