ים יבשה

 
    פ י ת ו ח   א י ש י   ו צ ו ו ת י

עברית  |  English  |  
כותבים עלינו - על ים יבשה  |  תמונות  |  בנק הידע  |  
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


התחברות לחברים

למידה מתווכת ולמידה מהתנסות:

למידה מתווכת (Mediated Learning) בלמידה מהתנסות מתרחשת כשהגירויים והסביבה מתורגמת / מתווכת עבור הילד על ידי המנחה.

המנחה, מבין את צרכי ותחומי העניין והיכולות של הילד והלוקח על עצמו תפקיד פעיל בהתאמת מרכיבי אותה סביבה, וגם התנסויות בעבר ובהווה, אל הילד.

מטרה מובילה בגישה המתווכת היא פיתוח המוטיבציה והיכולת של הילד ללמוד.

התוצאה הרצויה תהיה:  התמודדות, התנסות, מעורבות. יש בכך הלימה לתפיסות המובילות של למידה מהתנסות. למעשה, תיווך ובחירה הם יסודות מרכזיים בלמידה מהתנסות מאפשרים למשתתף שליטה, החלטה.

אבי ומוביל הלמידה המתווכת הוא פרופ' ראובן פויירשטיין, על עשייתו הנרחבת, תפיסת עולמו המרתקת והישגיו בארץ ובעולם מומלץ לעיין בכתביו ובאתר המרכז הבינלאומי לקידום כושר הלמידה.

ברמה הבסיסית, הגירוי הדורש תיווך הוא המתקן והטבע. הגירוי עשוי להיות גשר חבלים, סירה בלב ים או הכנת ארוחה משותפת ביער. המנחה, הוא המתווך האתגרי, נמצא בין המשתתף, לבין הגירוי, למשל  בטבע.  ברשות המנחה יכולת הכלה וסינון של הגירוי שיאפשר למשתתף ללמוד, להתמודד עם רגשותיו, מחשבות ויכולות. המתווך בוחר, מארגן, מקציב זמן, קובע את עוצמתו, וחשיבותו של הגירוי.  

דוגמאות:

  1. גירויי שווא:  גירוי שווא יהיה כזה שאינו דרוש לרצף הלמידה של המשתתפ/ים. דוגמא בסיסית היא גירויים פיזיים שמפריעים לנו ליצור אמון ואינטימיות בקבוצה כמו קבוצה נוספת, שמש קופחת, פעילויות של אחרים ברקע.
  2. התחלה בנקודה מנצחת:  בחירה מותאמת של הפעלה וגירוי ביחס לשלב בו נמצאים המשתתפים. חשיבה על העוררות הפיזיולוגית שהגירוי (המתקן) מציב מול המשתתפים, הדגמה של המנחה לגבי הפעילות הנדרשת, הבטחה של הצלחה והנאה בפתיחת פעילות.

למידה מתווכת    (נא להקליק כאן בכדי לצפות בתרשים)

המתווך מתאים עצמו ואת הגירוי ללומד: מדגיש חלקים מסוימים שלו, וכן מתאים את הלומד אל הגירוי: מפנה את תשומת לבו של הלומד, מכוונו, וכד'. המיוחד בלמידה מתווכת הוא בכך שהיא מאפשרת למידתן של נטיות, גישות וטכניקות כלליות מתוך החשיפה לגירוי, שישמשו את המשתתף בחשיפה עתידית שלו לגירויים.

ע"י הלמידה המתווכת הילד לומד 'לראות' יותר וללמוד יותר בפגישה עם גירוי עתידי.

המתווך מצביע לא רק על הגירוי עצמו אלא על יחסים, הכללות ומהויות הקשורים עם הגירוי. המתווך עובר מהתחום הסנסורי מוטורי, קונקרטי, של סכימת הגירוי, לתחום המופשט של הגירוי.

הטענה היא כי חשיפה ישירה של הילד לגירוי אינה מבטיחה הרחבה כזו של המשמעות הניתנת על ידי הילד לגירוי.  יש צורך בתיווך.

המתווך הנו סוכן למידה המכוון עצמו למטרות מסוימות באינטראקציה של הילד עם הגירוי. ללא כוונה זו לגירוי עצמו יש מעט להציע מעבר לתכונותיו הקונקרטיות.

אחד עשר מאפיינים של למידה מתווכת:

1. התכוונות והדדיות.

2. טרנסצנדנטיות.

3. תיווך של משמעות.

4. תיווך של תחושת מסוגלות.

5. תיווך של וויסות ופיקוח על ההתנהגות.

6. תיווך של התנהגות משתפת.

7. תיווך של אינדיבידואציה ואבחוניות ( דיפרנציאצייה ) פסיכולוגית.

8. תיווך של חיפוש אחר מטרות, קביעתן, תכנון והתנהגות של הישג.

9. תיווך של התמודדות עם אתגר, חיפוש אחרי החדש והמורכב.

10. תיווך של מודעות של האדם כיישות משתנה.

11. תיווך של חלופה אופטימית.

 

שלושת המדדים הראשונים הכרחיים לכל אינטראקציה תיווכית. יתר המדדים הם תלויי מצב ותרבות.

פירוט: חמשת הקריטריונים הבסיסיים של התנסות בלמידה מתווכת:

 

  1. התכוונות והדדיות:

כוונתו של המתווך להשפיע על הילד בהווה ולהכינו להסתגלות וללמידה בעתיד. כוונה זו יוצרת התכוונות הדדית, פתיחות ומוכנות של הילד לאינטראקציה. תיווך יעיל חייב להתחשב בפרט אשר למענו נעשה התיווך.

 

  1. טרנסנדנטיות (תיווך מעבר לסיפוק צורך מיידי):

החלקים שבהתנהגות המתווך המכוונים להשגת מטרות רחוקות יותר בזמן ובמקום מעבר להשגת מטרה הקשורה במילוי צרכים מידיים של הילד. מטרת האינטראקציה בין המתווך לילד, אם כך, עוברת אל מעבר לסיפוק הצורך המיידי ויוצרת בסיס לצרכים חדשים. כאן יש חיבור למעגלי הלמידה שהם כל כך משמעותיים בלמידה מהתנסות. מעשייה קונקרטית להכללה והטמעה לתחומי חיים רחבים.

 

  1. תיווך של משמעות:

מתבטא בהקניית מטען רגשי וערכי לגירויים ולפעילויות גומלין. המתווך משרה, מאציל, מעביר או ''אופף'' גירוי מסוים במשמעות. הוא גורם לזה שלעצם מסוים ולפעולה מסוימת או לקשר ביניהם תהיה משמעות.

 

  1. תיווך רגשות של תחושת יכולת:

תהליך בו המנחה מבליט את ההצלחה, מזהה אותה למען המשתתף. המנחה מתייחס הן למרכיבי ההתנהגות אשר הביאו להצלחה הקונקרטית והן למקומה של אותה ההצלחה בהתייחס להתנהגויות אחרות בעבר ובעתיד. על מנת שהמשתתף ידע מהם המרכיבים של ההתנהגות אשר הביאו להצלחה ומה תביא לו אותה הצלחה בעתיד, יש צורך בתיווך של רגשות יכולת.

 

  1. תיווך של ביקורת התנהגות:

למידת ביקורת התנהגות היא למידה לאזן, לווסת את מאפייני הביצוע עם מאפייני התפקיד. המתווך מעלה למודעות המשתתף את חשיבות התכנון לפני פעילות. הוא מלמד את המשתתף להיות ער לצורך להתאים את קצב פעילותו ואת רמת הפעילות השכלית והפיזית לרמת הדיוק או הקושי הנדרשת ממנו בשעת ביצוע תפקיד מסוים או פעולה כלשהי. המתווך מכוון את המשתתף לבקר ולווסת את התנהגותו על פי קריטריונים הנובעים ממורכבותו של המצב.

 

שיקולים לבחינה בהקשר של מקום המדריך כמתווך בין גירוי (S) לילד המשתתף (o):

  1. בטיחות.
  2. צרכי הפרט וצרכי כלל הקבוצה.
  3. היכולות שלך.
  4. השלב בו הקבוצה והפרט מצויה (התחלה / בשלות / קישור לפעילות קודמת)
  5. התאמה למטרת הפעילות היומית, הספציפית והכללית
  6. דפוס הלמידה של קהל היעד.
  7. מאפיינים ייחודיים של קהל היעד: למשל תיווך לאוטיסטים או לאנשים עם הפרעות קשב.
  8. גיל המשתתפים- גיל הילדים משפיע על סף האתגר, אופן העיבוד והתובנות.
  9. מספר המשתתפים.
  10. תנאי הפעילות, מקום פיזי, מרחב, חום / קור, קרבה לשירותים...
  11. צוות המנחים, הנחיה בקו, כוח עזר – מיומן / לא מיומן.
  12. משך הפעילות. רצף תחנות או שילוב של רגיעה / הפסקות.
  13. תחרותיות.
  14. הפעילות תתחיל בנקודה בה המשתתפים מתפקדים, לא בהכרח בנקודה הנמוכה ביותר
  15. שיתוף פיזי,במרב המרכיבים האפשריים (חוסר שיתוף = המדריך עושה ולא מתווך)
  16. עבודה אישית או עבודה קבוצתית- עבודה אישית מתאפשרת יותר בקבוצה קטנה וגם אותה יש צורך לפצל.
  17. העלאת רף האתגר-מאמץ פיזי , מאמץ חשיבתי.
  18. דירוג המטרות.
  19. יכולת מעבר גמישה בין מטרות לפי הצורך.
  20. הימנעות מכיוון ישיר למטרות בהן ההתנגדות גבוהה.
  21. יצירת וניצול הזדמנויות: משברים, תחילת הקשר.
  22. אפשרויות לעיבוד וניתוח: זמן, מקום פיזי, שותפים, תקשורת...
  23. אלמנטים של לחץ
  24. עבודה אישית או עבודה קבוצתית- עבודה אישית מתאפשרת יותר בקבוצה קטנה וגם אותה יש צורך לפצל.
  25. דירוג המטרות.
  26. יכולת מעבר גמישה בין מטרות לפי הצורך.
  27. יצירת וניצול הזדמנויות: משברים, תחילת הקשר.
  28. ריכוז המאמץ בנקודות קריטיות.
  29. הדגשת ההצלחות, ייצוב הישגים המהווים נקודת משען בדרך למטרה.
  30. בחירת קיו נסיגה במקרה של כשלון.

"אתגר לפי בחירה"  challenge by choice  - עקרון מרכזי בלמידה מהתנסות.

בחירה היא מתן האפשרות לאדם להחליט מה טוב לו ומה לא, מה נכון לו ומה לא, מה הוא מוכן או לא מוכן לעשות בחייו כאדם חופשי ועצמאי לעצמו.

אתגר לפי בחירה הוא דיאלוג מתמיד בין החניך והקבוצה לבין המשימה שאותה בחרו, שבו ניתנת לחניכים האפשרות לקבוע את מידת השתתפותם את אופייה ואת קצבה.


לפי האתגר לפי בחירה, המשתתף בפעילות שואל שאלות...

האם אהיה פעיל ?                                 מתי אהיה פעיל ?

בכמה אתגר אשתתף ?                         כמה תמיכה אבקש ?

האם אבחר לדבוק במטרה המקורית או שאשנה אותה ?

מתי ייגמר לי ?     


אתגר לפי בחירה –   על קצה המזלג, טיפים של זהב...

  • לבחור לבחור מפתח הקסם שאנו מסוגלים לתת למשתתפים שלנו.
  • משתתף פאסיבי הוא משתתף.
  • "לא" זו בחירה- מותר לבחור בלא, מותר לא להשתתף. ביצוע כל המשימות על-ידי  כל הקבוצה בכל תנאי עלול להחמיץ את הרעיון שמאחורי האתגר לפי בחירה.
  • "בוחרים בחלק" - אם חניך חש שלא בנוח, פיזית או רגשית, על המתווך האתגרי לאפשר לו להשתתף בפעילות בדרך הנוחה לו.  יש לעודד את המשתתף הפסיבי לחפש לעצמו אלטרנטיבה מתאימה וזמן מתאים להשתתף בפעילות.
  • שיתוף המשתתף בבחירת אתגר ותכנון הפעילות.
  • "בוחרים מה עושים" –אתגר לפי בחירה של הקבוצה, לצד בחירה לפי בחירה של הפרט. זאת ועוד, על הקבוצה להקדיש זמן לבחירת המטרה בפעילות. כאשר ברור לכולם מה רוצים להשיג, קל יותר לבצע זאת.  המטרות יכולות להשתנות תוך כדי פעילות ביוזמת המשתתף, הקבוצה או המתווך. בכל מקרה יש לוודא שהחניכים יודעים מה הם עושים.
  • הקבוצה מאתגרת את עצמה - מהלך הפעילות מאפשר לחברי הקבוצה להציב  לעצמם יעדים גבוהים יותר ולנסות להגשימם תוך סיכון מחושב. פעילות מוצלחת היא זו שבה חברי הקבוצה מאתגרים את עצמם ולא מתחרים זה בזה.

 

   
   
 | הוספה למועדפים  | הפוך לעמוד הבית  |מפת האתר