ים יבשה

 
    פ י ת ו ח   א י ש י   ו צ ו ו ת י

עברית  |  English  |  
כותבים עלינו - על ים יבשה  |  תמונות  |  בנק הידע  |  
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


התחברות לחברים

דף הבית >> בנק הידע >> הנחיה בלמידה בהתנסות >> מדריך, מנחה ומתווך - אדם אחד, תפקידים רבים
 
מוביל קבוצה, מדריך, מנחה, מתווך או מטפל ?

מוביל התנסות באתגר עשוי להיות דמות שונה מהמטפל המסורתי.

כיום, ההבדלים באים לידי ביטוי בהבדל שבין חוכמת השטח לחכמת האקדמיה. כלומר, צמיחה מהשטח כלפי מעלה של אנשי אתגר, מדריכי שטח שלקחו על עצמם אחריות חינוכית וחברתית.

נמצא (אוורט 1994) כי אנשים המתעסקים בספורט אתגרי הם בעלי מוקד שליטה פנימי, תחושת שליטה ומסוגלות (קונקרטית לעתים) ובסה"כ נתפסים כאנשים "מגובשים", עצמאיים ואחראים.

בהתאם לכך "מתבקש" איש האתגר להעביר תכונות שכאלו ללקוחותיו, כפי שמציין Johnson (1992) בהתייחסו לדרישה מאיש האתגר ל"העביר" ולחזק הערכה עצמית ללקוחותיו בקבוצה שלו.

הצירוף של תכונות "איש האתגר" יחד עם האטרקטיביות שביכולת הטכנית כ"מפעיל אתגר" הן המשאבים הבולטים שהם אטרקטיביים לקהלי יעד מגוונים ( Robb, Ewert 1987).

אולם זוהי רק ההתחלה. בפרק זה אתייחס למספר מדדים ותכונות הרלוונטיות לעיסוק כמוביל קבוצה של למידה מהתנסות.

 

הגדרות פורמאליות:

התערבות האתגר והנחיית למידה מהתנסות הן "תורות חדשות" שמועברות על ידי מגוון של בעלי מקצוע. ההגדרה העצמית של מעבירי הפעילות מעניינת: חלקם רואים את עצמם כמדריכים, אחרים כמנחים ויש כאלו שרואים בעיסוקם מטפלים.

ניתן ,כמובן, לסווג ולהגדיר לפי ההכשרה הפורמאלית, של משרד החינוך או משרד הרווחה.

קל עוד יותר לסווג דרך הגדרות קשיחות של חברת ביטוח שתבטח כמטפל רק אדם בעל הכשרה ותבטח כמדריך רק אדם שעונה על הקריטריונים.

מאידך, התערבות האתגר והלמידה מהתנסות מתקיימות מהשטח, הן צומחות מעשייה של אנשים שאינם בהכרח מטפלים או מחנכים מוסמכים. מכיוון שאנו תומכים בהתפתחות זו ומקדמים התמקצעות נשאלת השאלה איך תומכים בעשייה מבלי שגורמים לאנשים לא מקצועיים ולתוכניות לא מקצועיות לעשות שימוש בכלי המשמעותי של אתגר ככלי טיפולי.

אני מעריך כי בעוד מספר שנים, תהיה בישראל סטנדרטיזציה של הנחית פעילות אתגר וזאת כפי שכבר קיים במדינות דוברות אנגלית.

התנאי הבסיסי – בטיחות

כמבוגר, כאדם וכחבר בסגל הדרכה ברור הוא כי חובת הבטיחות היא גם על כתפיך. בכל מצב ,עם הכשרה פורמאלית או ללא הכשרה – מוביל קבוצה עשוי להידרש למתן עזרה פיזית ועזרה במצבי חירום למניעת אירועי בטיחות. Stich & Gaylor (אצל Gass 1993) מרחיבים את מיומנויות הבטיחות גם ליכולת איתור והבנת מצוקה. על המטפל לדעת אם ואלו תרופות נוטל המטופל, להכיר את השפעתן ולדעת להבחין בין התפרצות על רקע פיזי או על רקע נפשי.

מצוקה בעת  תהליך של לימוד בכלל ושל התערבות אתגר בפרט יכולה להיגרם מבעיה פיזיולוגית או ממצוקה נפשית. המומחיות של אנשי אתגר לגבי זיהוי ותמיכה במצבים של מצוקה נפשית נשענת ,עפי"ר, על אינטאיציות ואנושיות ולא על הכשרה מתחום התרפיה.

בדומה לכך, Browne (1986) מחלק לשני תחומי אחריות מרכזיים:

1. העברת התוכנית, בחינה בטיחותית, בחינת הציוד ומניעת טעויות.

2. הבהרת הלמידה, נדרשת במיוחד אצל אנשים הרגילים לכישלונות ומכחישים הצלחות.

 
המדריך והשפעתו על אופי הפעילות

מוביל הפעילות משמש לעתים קרובות גם כמדריך ונדרש מול לקוחותיו למלא בו-בזמן תפקיד סמכותי של מדריך בעל מקצוע (המשמש לתלמידיו דגם לחיקוי) ותפקיד ייעוצי של מנחה (המפתח יחסי קִרְבה וקבלה עם מודרכיו).

מגוון התפקידים מחייב "משחק" מתמיד. תנודה בין תפקידים שבהם  ידע, שליטה, סמכות, ריחוק, הערכה, ביקורת, קבלה, תמיכה והכוונה על בסיס של אמון הדדי.

בלמידה מהתנסות, קיימת תלות גבוהה במנחה, כמתווך וכמוביל את הפעילות ולכן ההסמכה שלו והאוריינטציה שלו קובעים במידה רבה את אופן הפעילות. התוצאה היא ,למשל, שתוכניות רבות נעשות כתוכנית העשרה.

 ברמה הבסיסית, ניתן להגדיר כי מוביל קבוצה נדרש ל- 4 סוגים של מיומנויות (rosol 2000):
  1. מיומנות הדרכה קשות = מיומנות טכנית – מסוגלות טכנית בתחום, ידע נרחב, הסמכה בתחום האתגרי.
  2. מיומנויות הדרכה רכות – עמידה מול קבוצה, הקשבה ותקשורת, הבנת תפקידים בקבוצה, תפקיד המנחה, יכולת להתגמש ולחוש אמפטיה עם המשתתף, הגיון בריא גם בתנאי לחץ, הערכה ובקרה, יכולת לממש כישורי מנהיגות, אמין, ברור ומסוגל להתעמת – כשנדרש.
  3. מיומנויות בהתערבות אתגר - תפיסת העולם, דרגות חופש, שימוש בטבע, באתגר, בהתנסות, תיווך בטבע, כישורים להתערב במשבר, ניתוח מצבים מורכבים ושליטה בהתערבות מערכתית, ניהול עיבוד ושיקוף, אתגר לפי בחירה, מיומנות בהערכת תהליכים בקבוצה, העברת טכניקות של הכללה והטמעה ההצלחות בחיים. עבודה בצוות רב מקצועי.
  4. מיומנויות מורכבות – לצרכים מורכבים יותר מתווספות יכולות כמו למשל כשירות  טיפולית שבסיסה בהבנת תהליך טיפולי ויכולת לבנות אותו ולהוביל אותו, יחסי עזרה, אתיקה מורכבת וכמובן ידע אודות קהל היעד והצורך.
 
 
 
 
 

אם המתווך וחניכיו יודעים לאן הם הולכים ואיך מגיעים ליעדם (דרך ההתנסות) אזי סביר שהם אכן יגיעו לשם  (Hammel אצל Gass 1993).

 
 
   
   
 | הוספה למועדפים  | הפוך לעמוד הבית  |מפת האתר