אם אתם בודקים את השעון בפעם החמישית הלילה, מתהפכים שעות ארוכות, או מתעוררים מותשים יותר מאשר בזמן שהלכתם לישון - **אתם לא לבד**. 70-92% מהמעברים לאחר טראומה סובלים מהפרעות שינה משמעותיות, והן לא "תופעת לוואי" בלבד - הן חלק מרכזי של המאבק היומיומי (הלילי...)
מה קורה בלילות שלנו? נסקור מספר מושגים בכלליות ונמליץ על טיפול שיכול לסייע !
process S** הוא "לחץ השינה" - סוללה שמתרוקנת לאורך היום. אצל מי שעבר טראומה, הסוללה הזו עובדת בתקלה.
**Process C** הוא "השעון הביולוגי" שלנו. אחרי טראומה, השעון מבולבל - הגוף לא יודע מתי יום ומתי לילה.
הבסיס הוא הגוף - הפרעות נשימה, אלרגיה או נזלת או מבנה פנים שמעכבים את הנשימה החופשית, עצירות נשימה, תנועה בגוף או קיפאון - נלמד את הגוף ואת השימוש בחומרים שונים "לעזרה בשינה". נבין עד כמה חשובה
מעגל הפחד מהשינה - הפחד משינה הופך להרגל נלמד: קושי להירדם → סיוט → התעוררות → פחד מללכת לישון. וכל פעם שנמנעים מהמיטה (גוללים בטלפון, נשארים על הספה), הקשר בין מיטה לשינה "נשבר" יותר ויותר. כשהמוח קושר את המיטה עם סכנה או חשש מסיוט אזיי יש ייתכנות למצב עוררות, נשימה שטוחה, שרירים שמתקשחים, דופק שעולה. הגוף מכין עצמו לסיוט שבוא יבוא. ביחד נלמד לשנות את זה. טכניקות הרגעה, חשיפות מדורגות...
Sleep Restriction הכוונה לתת כל מיני דפוסים שמכוונים את השינה, למשל: מיטה לשם שינה / אינטימיות - לא לטלפון, למסכים... אם לא נרדמים בתוך 15 דק - 'מים, נכנסים למיטה "בישנוניות". קמים בשעה קבוע גם אחרי לילה נורא וגם בסופשבוע.
- לשנות את הסיוט - Imagery Rehearsal Therapy (IRT)
הרעיון המרכזי הוא שסיוטים הם הרגל, אפשר ללמוד הרבל חדש.
הטכניקה בקיצור - לומדים לעבוד עם יומן חלומות, יומן סיוטים, בוחרים סיוט אחד, משנים אותו, כמו שינוי הסוף, הוספת עזרה, שינוי ההקשר או פנטזיה ואז מתרגלים... בסופו של תהליך נעריך את היעילות אבל יש מצב "להקלה ב-60% תוך כחודשיים".