ציוד וטיפול אתגר
ברזלים, סירות, פדלים, קסדות, מפות, גלשנים, אוהלים וחבלים.... כל אלו בין הכלים של מטפל האתגר.
בעוד שהמטפל המסורתי מסתפק בחדר, פינת ישיבה וסל אמצעים מצומצם, דורש המטפל האתגרי ציוד נוסף ובסדר גודל שונה.
התערבות אתגרית דרך שייט מחייבת סירה על כל ציודיה, מקום עגינה, ביטוח, הכשרה ספציפית, תחזוקה ... עשרות אלפי ש"ח.
מעבר לצורך בציוד בטיחותי, בעלויות כספיות ותשומות לוגיסטיות הרי שהציוד שבהתערבות האתגר נדרש לאפשר התערבות חינוכית – טיפולית. כלומר - דרך הציוד עצמו ניתן להגיע להישגים טיפוליים.
לדוגמא, בחינה של ציוד ימי:
כלי שייט לשימוש פרטני (גלשני גלים / רוח, קייאקים / מפרשית ליחיד) יאפשר בקלות חוויות יחידניות, של התמודדות פרטנית. נוכל לייצר חווית קבוצה בכלי שייט אלו אבל באופן שיידרוש בנייה מדויקת.
כלי שייט שמאפשרים הפלגה ממושכת, למשל הפלגת חופים במשך 24 שעות ומעלה, מכניסים מימדים מיוחדים של "התערבות בשממה" אבל נדרש למאמץ והבניה בכדי להגיע איתם למודל של "אתגר משלים".
דוגמא נוספת לקשר בין הציוד, מטרת התוכנית והמטופלים:
Browne (1986) עבד במרכז להתערבות אתגרית עם מתבגרים עם בעיות התנהגות, נוער מנותק ("בסיכון"), במרכז זה מוצעות שפע פעילויות וטיפולי אתגר החל מיום אחד ועד סדרה בת 38 יום של שטח, מטרת התוכניות הוגדרה כ"סוציאליזציה".
2. ציוד מסע שלא יחובר כפי שצריך ייפול לאחר הליכה קצרה, יחייב עצירה וקשירה מחדש ולכן עבודת צוות ועימותים ממש עם תחילת המסע.
3. הלינה בשטח תחת כיפת השמיים ,כל 6 משתתפים מקבלים יריעה אחת ומיתר אחד לקשירה. במידה והם לא יצליחו לחבר את האוהל כפי שהוצג על ידי המדריך ובמידה והם לא ישתפו פעולה, הרי שהם עשויים להתעורר ללא כל כיסוי ואף רטובים.
4. חולק לבוש, בסיסי ומותאם לפעילות, ביגוד הולם שמאפשר להתרכז בתוכן הפעילות.
מדובר אם כך בהעמדת המשתתפים בסדנא מול סולם הצרכים הבסיסי של מאסלאו תוך שימוש בציוד כאלמנט: אם איבדת את הכוס היחידה שניתנה לך תאלץ לאלתר פתרון מהטבע. שימוש ואלתור עשוי להיות מובן כמודל של שליטה במשאבים קהילתיים. ישנן תוכניות בהן הציוד מוכן על ידי המשתתפים (למשל תפירת תיק לטיול מיריעת קנבס).
השמירה על הציוד משמשת ברומטר להתנהגות הפרט, לקושי שלו, זהו כלי הערכתי מובהק ויצירתי, כלומר יש כאן כלי הערכתי.
במידה וההתערבות נמשכת מספר ימים מוצעים שני שלבים עקרוניים הנבדלים הן ברמת התוכן והאתגר והן ברמת הציוד. ככל שהמשתתף "נכנס לעניין" ומשתף פעולה כך ישופר הציוד שלו.
האם כדאי להשתמש בציוד אתגר "הי-טק" ?
מומלץ להתאים את הציוד ברמת העדכניות וברמת "השקט" שהוא מאפשר לנו להתמקד בעיקר- באנשים:
1. נוחות תוריד לחץ אך לא תבטל אותו שכן בטיפול האתגרי הלחץ יופיע בהמשך ולכן אין לנסות להימנע ממנו אלא להיות מודעים לו ולשלוט בהתפרצויות עקב לחץ גובר.
3. אמצעים אלו לא יעמדו לרשות האוכלוסיות המטופלות בקהילה כיוון שהם יקרים.
4. המשתתף חסר את ממד ההערכה לציוד, הוא אף עשוי להשליך על ציוד יקר את תעוקות נפשו העולות בשל חוסר משאביו ותסכולים אחרים, לכן קודם ילמד להעריך את הציוד.
5. שיקול כלכלי: הבלאי של ציוד שטח גבוה, במיוחד כשאינו אישי ועובר מסדנא לסדנא, אם תהיה השקעה גבוהה בציוד תפחת ההשקעה בטיפול ובתכנים.
6. הציוד של צוות ההדרכה – סטנדרט מחייב גם את סגל ההדרכה שפעמים רבות מביא ציוד מהבית ומשקיע משאבים נוספים, שימוש בציוד בסיסי מרמז על ציוד שווה גם לאנשי הטיפול.
יש כאלו הטוענים כי הציוד חייב להיות ציוד חדשני, אטרקטיבי ויוקרתי שיגרום למשתתפים מוטיבאציה להשתתף ויקל עליהם להתרכז בעיקר, בתכנים ובהתמודדות.
זאת ועוד, ציוד יוקרתי גורם לתחושת ערך לתוכנית ולעתים הוא נחשב לסטאטוס של שוויון הזדמנויות, שוויון חברתי.
חיבור תיאורטי נוסף:
הטיפול ההרפתקני הוא תחום רב-תחומי ורב-תיאורטי, המשלב עקרונות מפסיכולוגיה, חינוך, סוציולוגיה וחינוך חוץ. התיאוריות הבאות מספקות את הרציונל לשימוש המכוון בציוד:
א. תיאוריית הלמידה ההתנסותית (Experiential Learning Theory)
תיאוריית הלמידה ההתנסותית (ELT) והפילוסופיה של חינוך התנסותי מהוות פרספקטיבה מרכזית המנחה את הטיפול ההרפתקני.
- פעולה קינסטטית (Kinesthetic Action): הציוד משמש ליצירת מתודולוגיה התנסותית פעילה (Active Experiential Methodology), המערבת את הלקוחות באופן קינסטטי ברמות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות.
- התנסות קונקרטית ותרגול: הציוד מאפשר ללקוחות לתרגל מיומנויות חדשות ולהתנסות בניהול חוויות חיים בדרכים בריאות יותר, עם קבלת משוב מיידי (In the here-and-now).
- "רכב השינוי" (Vehicle of Change): הציוד והפעילות הופכים לתהליך אקטיבי המשמש ככלי לשינוי. המטפל בוחר בכוונה את הפעילות (ואת הציוד הנדרש לה) כמענה להערכה הקלינית ולצורך לתרגם את קשיי הלקוח לחוויה קינסטטית ממשית.
ב. תיאוריית המערכות ותהליך מקביל (Systems Theory / Parallel Process)
- תהליך מקביל (Parallel Process): הציוד הוא המתווך ליצירת תהליך שבו הדינמיקה של חוויית ההרפתקה משקפת את הדינמיקה בחיי הלקוח. לדוגמה, האופן שבו לקוח ניגש לפתרון בעיה במשימת יוזמה (Initiative), תוך שימוש בציוד מסוים, משקף ככל הנראה את גישת הלקוח לפתרון בעיות בתחומי חיים אחרים.
- מטאפורה איזומורפית (Isomorphic Metaphor): מתן הפעילות (באמצעות הציוד) באופן המשקף את הניסיון הקודם של הלקוח, מאפשר לו לבצע שינויים לקראת השגת מטרות הטיפול.
ג. תיאוריות התנהגותיות-קוגניטיביות (Behavioral / CBT)
- פעולה ושינוי התנהגותי: הטיפול ההרפתקני שואב מכוחה של האוריינטציה ההתנהגותית הממוקדת בפעולה. דרך הציוד והפעילות, המטפל מתמקד במה שהלקוחות עושים בפועל (In activities), תוך מתן תשומת לב מיוחדת לשינוי התנהגותי.
- הצלחה ומסוגלות עצמית (Success and Mastery): חוויות של הצלחה ושליטה (כמו הצלחה בהתמודדות עם אלמנט אתגר או רכישת מיומנויות "קשות" - Hard Skills, כמו ניווט או הדלקת אש) מגבירות את המסוגלות העצמית (Self-Efficacy) של הלקוח ואת הביטחון ביכולתו להצליח.
ד. עקרונות הבסיס הפילוסופיים של ה-AT (Foundational Concepts)
עקרונות אלו, שהם קריטיים לשימוש בציוד, מושתתים על פילוסופיות חינוכיות וטיפוליות:
- שימוש בתוצאות טבעיות (Natural Consequences): ציוד בסיסי או מוגבל משמש ליצירת השלכות טבעיות הנובעות מבחירות המשתתפים, מה שמחייב אותם לקחת אחריות. זהו עיקרון המבטל את המטפל מלהיות ה"אוּכֵף" או ה"מושיע", ומפחית את פער הכוחות הטיפולי.
- אתגר מתוך בחירה (Challenge by Choice): עקרון זה מדגיש שהלקוחות הם האחראים לבחירת סוג השינוי או הלמידה שהם רוצים. הציוד והפעילות חייבים להיות מנוהלים באופן שמעניק ללקוח חופש בחירה לגבי רמת ההשתתפות והסיכון.
דוגמאות ומאפיינים בשימוש בציוד:
שיתוף / יוזמות Initiative Activities / Cooperative Activities
יוזמות אלו דורשות מהמשתתפים לנקוט יוזמה בפתרון בעיות, קבלת החלטות או תקשורת.
ללא ציוד / עם ציוד מועט (No and Low Prop Initiatives):
- הציוד: אביזרים ניידים כגון קונוסים, ריבועי שטיח, או חישוקי הולה.
- המשמעות: פעילויות אלה מחייבות ורסטיליות, אלתור ויכולת התאמה לסביבות שונות. הן מעודדות פתרון בעיות קוגניטיבי ופיזי.
בגובה (High Constructed Elements)
- הציוד: מבנים יצרניים הדורשים השתתפות בגובה, תוך שימוש ברתמות, מערכות אבטחה, חבלים, וציוד טכני מתקדם (כגון קיר טיפוס, אומגה, עמוד פאם פר).
- המשמעות: אלו פעילויות המעוררות תגובות רגשיות, התנהגותיות ופיזיולוגיות חזקות, ומטרתן לעבוד על ניהול רגשות, פתרון בעיות, הצבת גבולות אישיים ואמון. שימוש באלמנטים אלו מחייב מיומנויות טכניות מתקדמות (Technical Skills) של המטפל בניהול חבלים ובטיחות.
מסעות (Natural Environment / Expeditions)
- הציוד: ציוד מסע, ניווט, מחנאות והישרדות (כגון אוהלים, חבלים, מפות, מצפן, סירות). כמו כן, טכנולוגיות כגון יחידות GPS, מכשירי רדיו או אפליקציות.
- המשמעות: המסעות מאפשרים שימוש בהשלכות טבעיות (כאשר אי-שימוש נכון בציוד עלול להוביל לחוסר נוחות), ומעודדים אחריות אישית. המשתתפים לומדים מיומנויות הישרדות ("מיומנויות קשות" - Hard Skills), שמעוררות תחושת הצלחה, גאווה ומסוגלות עצמית. יש תוכניות הדורשות מהמשתתפים לשלוט במיומנויות קשות כמו הדלקת אש במקדח קשת (Bow Drill) או ניווט כדי להתקדם בתוכנית.
3. תיאוריות פיתוח מיומנויות טכניות (Technical Skills)
היכולת להשתמש בציוד באופן בטיחותי היא עמוד תווך ב-AT. אלמנט זה קשור לכשירות הטכנית של המטפל ולא לתיאוריות פסיכולוגיות:
- מיומנויות טכניות (Technical Skills): זהו ידע בתחום הכשירות והמגבלות הטכניות הקשורות להתערבויות AT, פרוטוקולי ניהול סיכונים ספציפיים ופרקטיקות סביבתיות. נדרש אימון במיומנויות "קשות" (Hard Skills) הנדרשות כדי להקל על הפעילויות.
- בטיחות כליבה: המטרה העיקרית של הציוד, במיוחד בפעילויות אתגר, היא בטיחות. מטפל אתגר חייב להיות מוסמך על ידי ארגון הכשרה או מעסיק מכובד.
4. שימוש בטכנולוגיה מתקדמת (High-Tech)
בעוד שציוד היי-טק נתפס כמשפר בטיחות (כגון GPS, טלפונים לוויניים, וציוד מגן חזק יותר), שילובו משפיע על הדינמיקה הטיפולית-חינוכית:
- אשליית בטיחות: הסתמכות על טכנולוגיה עלולה ליצור אשליית בטיחות או ביטחון שמאפשרת שאננות, כאשר המיומנות מוחלפת בטכנולוגיה.
- נגישות ועקרונות חברתיים: ציוד יקר עלול להפחית את הנגישות לטיפול הרפתקני בקהילה, ואינו תואם בהכרח את המשאבים שיעמדו לרשות המטופלים לאחר התוכנית.
- טכנולוגיות עתידיות: כיום נבחן שילוב טכנולוגיות מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR) ליצירת סביבות טיפוליות סוחפות, המאפשרות הדמיית הרפתקאות גם בסביבות עירוניות או מוגבלות.
- מטרת הציוד בטיחות ! כאן אין משחקים.
- אין כזו מילה ציודים..... (תודה לחזי דיין) אבל יש כל כך הרבה ציוד שבו נעשה שימוש, רובו יקר.
- במקומות בהם אין בעיה של בטיחות יש שפע של אפשרויות טיפוליות/ חינוכיות הקשורות לציוד. יש נטייה להפריד בין הדברים ולייחס לפן הטכני ריחוק מהפן הטיפולי אולם זו החמצה.
- אני בוחר להאניש את הציוד ולתת לו חיים כחלק מהתהליך שמתרחש.