השפעה מנטאלית של הסגר והקורונה על גולשי גלים ושייטים


כאיש טיפול ואיש ים שהשילוב בינם הוא עיסוקי מעל 25 שנה ברורה לי ההשפעה השלילית על בריאות נפשית ופיזית.  במיוחד עבור אנשים שהים עבורם הוא גורם מאזן, טיפולי ממש. ברור לי כי ההרחקה מהים מונעת כלי ויסות ראשון במעלה עבור מספר מסויים של אנשים בישראל.  הממצאים כאן מחזקים את תחושותיי ומאפשרים לי להציע כלים מנטליים רלוונטים, לצד הרחבת המעקב בחודשים הבאים.

השלב הראשון היה להעביר שאלון מחקרי מובנה באנגלית ל"ספורטאי על" בתחום הים מהעולם (אשתף בנפרד) ולהתייעץ עם איגודים ואנשי מקצוע מובילים בעולם (הולנד, ארהב, צרפת, אוסטרליה, אנגליה, הודו, יוון, גרמניה). העדפתי לשאול בארץ שאלון פשוט, קל, שאינו מצריך ועדות מחקר או רישום והוא פשוט למילוי כפי שהוכח במעל 91% אחוז השלמה של כלל התשובות. 

השלב השני אם כך הוא שאלון שמבטא את ההשלכות השליליות של היעדר ספורט ימי על יכולות התמודדות של חובבי ים.

השאלון מספק חומר למחשבה. עיבוד הגרסה שמופיעה כאן הוא  תקציר שאלון שהועברה בין ה- 13-21 לאפריל (ערב ליל הסדר ועד יום השואה). 

כ- 140 עונים מכל הארץ כמדגם ראשוני, התנדבו לענות. ממוצע שעות הים החודשי כ-13 שעות לחובבי שייט וכ-11 לגולשים.  לא כללתי צעירים מתחת לגיל 18 או בעלי שעות ים מועטות בחודש, הרוב המכריע גילאי 31 ומעלה.

במקביל העברתי השוואה נפרדת לחברי "הספינה שטה", קבוצת מבוגרים בעלי פוסט טראומה שמפליגים כקהילה עצמאית שיקומית עם תוצאות ראשונות שמצביעות על חוסן ודרכי התמודדות יעילות.


נקודות ראשונות:

1.    היעדר ספורט ימי בסגר הקורונה נתפס כפגיעה מנטלית אצל חובבי ים.

2.    סוג הקושי וסגנון ההתמודדות דומה אצל כולם, אין מי שענה כי לא הושפע לרעה. אך יש כמובן דגשים שונים לגולשי גלים או שייט מפרשים וכן דגשים מבחינת גיל.  

לדוגמא: צעירים מדווחים על פגיעה גדולה יותר בתחושות האני כמו "אני מרגיש לא אני / אני מרגיש ריקנות" מאשר מבוגרים.  

3.    סגנון ההתמודדות של שייטים, בעיקר ככל שהם יותר מבוגרים כולל יותר למידה וחיזוק ידע בתחום הימי מאשר צעירים וכמו כן יש קשר מסויים לתחושת הפגיעה בחלק הגופני. 

המשך:

1.    אקיים מעקב והמשך למידה, 

2.    אפרסם כלים וטיפים מנטלים לויסות רגשי. 


גולשי גלים – דוגמאות ראשונות:

1.    היעדר גלישה בגלל הגבלות הקורונה על גולשי הגלים נתפסת כפגיעה מנטלית חדה ברורה. 

2.    יש מגוון  "גורמי סיכון" הקשורים לחוויה רגשית שלילית (מעולם "רווחה נפשית נמוכה" על כלל השלכותיה).  

3.    ביחס לחובבי שייט, גולשי גלים ענו בצורה חד משמעית על פגיעת הגבלות הים. 

4.    יש השפעות ארוכות טווח של תחושת חוסר מנוחה, בדידות, ריקנות המצטיירות פה שאמליץ לוסת אותן ולעדכן גרסה לגורמי חוסן. 

 

 

כלים "מעולם הים" להתמודדות בבית, בבידוד הקורונה, בהם משתמשים גולשי גלים:

 אימון גופני, צפייה בסרטי גלישה ומדיה חברתית מעולם הגלישה הם "כלי ההתמודדות" המרכזיים.

השיח במדיה הציבורית בקבוצות הגלישה הציג משהו מהמתח הנפשי ומהעוררות שדווחה במיוחד אצל גולשי גלים.  

בהמשך, אציע כלים מנטליים נוספים שיכולים לסייע לקהל היעד הזה.


 

דוגמא להתמודדות לחובבי שייט מפרשים בהיעדר ים בצל סגר הקורונה

1.    אחוזים ניכרים מתארים השפעה מנטאלית של היעדר ים בגלל קורונה על חייהם.

2.    מחצית מהנשאלים מדווחים על חוסר שקט, חולשה פיזית ובמיוחד על פגיעה בהיבט החברתי. 

3.    אחוזים גבוהים מדווחים על תחושת פגיעה בהיבטי משמעות/ מוגנות (מרכיבים הקשורים לרווחה נפשית)

4.    מעל גיל 50 לומדים יותר.

משובים נוספים והערות:

1.    מספר הערות שהתקבלו זרקו אור לגבי עליה במשקל, אכילה מרובה ואף שימוש גדול יותר בקנאביס. לצד עיסוק חיובי בבית.  

2.    מספר הערות כללו אימונים ספציפים (גולשים) בכושר / סקייטבורדים.