מאפייני יסוד בטיפול אתגרי


מושגים מרכזיים בהתערבות אתגר

תחילתו של מסלול תצפית אישי

הנאה– "היה כיף" 
היכולת ליהנות נתפסת לעתים כמורכבת עבור אנשי טיפול הצופים בפעילות האתגר, מה.. האם באמת טיפול יכול להיות מהנה ? האם לא 'צריך' להיות מהורהרים, כאובים ושקטים בכדי לעבור טיפול בחדר ? האם ילד שמתקדם דרך טיפול במשחק נהנה זה רלוונטי ?
ברור כי אנשים נשכרים מטיפול כאשר הוא נעשה באווירה נעימה וחיובית. אלמנט ההנאה הוא אלמנט ההנעה. התערבויות אתגר כוללות הנאה, לעתים קרובות הן מלמדות הנאה אצל אנשים שמכאובי החיים מסיתירים להם אפשרות שכזו.


הסיכון

ההתערבות האתגר עושה שימוש במתח בין הסיכון כפי שהוא נתפס על ידי המשתתף (סיכון סובייקטיבי ממשי, מעורר ואף מאיים) לעומת הסיכון האובייקטיבי שהוא נמוך (בשל מקצועיות וציוד). 

המתח מוביל את המשתתף לחוסר איזון ולנקיטת עמדה. הדיסוננס שמתפתח אצל המשתתף דוחף אותו לעשייה וחשיבה חדשה. נכנס לשיח הטיפולי מושגים של הערכת הסיכון, עמדות ותפיסות מול סיכון. 

עם השנים, הלכו והתמעטו תהליכי בקרה שכוללים שאלונים פסיכולוגים על חיפוש ריגושים וסיכונים ,למשל.  הלכו והצטברו עדויות וממצאים על אנשים שאינם ניחנים ברף ריגוש, חיפוש סיכונים ובכל זאת נעזרים משמעותית בטיפול מבוסס אתגר.


רצף של התנסויות 

התערבות אתגר מורכבת מחיבור של התנסויות (משימות, תרגילים, מפגשים) שמתפתחים לפי קצב רכישת הידע המקצועי ולפיכך מתאפשרת יכולת שליטה  mastery, locus of control.

חברי צוות מבצעי במטרה משותפת ועיניים עצומות

פעילות שיא

החיבור של ההתנסויות מוביל לפעילות שיא (מאפיין ייחודי נוסף לשיטת התערבות זו), פעילות השיא יכולה להיות ברמת אתגר גבוהה או במשימה מורכבת שמאגדת את מרבית המיומנויות שנרכשו (כתרגיל מסכם). השיח על מפגש שיא הוא אחד הפרקטיקות הנפוצות בקבוצות חינוכיות פעילות דרך אתגר. יש לשים לב למקומן של פעילויות השיא בתוכניות טיפוליות.

אתגר לפי בחירה – 

מונח ותיק שמוביל את התערבות האתגר והוא "אתגר לפי בחירה" (challenge by choice).

משמעותו: מתן אפשרות לכל משתתף לנקוט עמדה ולבחור, כולל את הבחירה שלא לפעול ולא להשתתף בפעילות.  כמובן שתפקיד המנחה הוא לנסות ולשלב את המשתתף בפעילויות שפחות מאיימות עליו, למשל באבטחה (spoting) לסוגיה.

אזור הנוחות 

 אזור הנוחות נתפס כאזור שראוי לצאת ממנו, להרחיבו. בעבר היו מדריכי שטח שהביאו את הלקוחות שלהם לקצה, למשל - להיות בסדנה מדברית בת מס' ימים ללא אמצעים בסיסיים, אפילו ללא נייר טואלט. פעמים רבות מדי נאמר למשתתפים כי הצמיחה היא ביציאה מאזור הנוחות... האומנם ? 
אולי צריך להישאר ולהרחיב מבפנים, לשכלל ? האם יציאה מאזור הנוחות חשובה בכל מחיר לכל מטופל ? איך מלווים יציאה שכזו ?
 


 
דוגמא  פשוטה למדי עולה בתיאור בסיסי של התערבות :
Haras, Kathy, Bunting   2005, תכנון פעילות פארק חבלים 'טיפולי' לבני נוער :
  • כל ההפעלות כוללות אתגר, אי וודאות, סיכון, חידוש והנאה.
  • יהיו לפחות שתי אפשרויות שונות בכל מרכיב (נקודת התחלה, סדר ביצוע, רמת השלמה, אפשרויות אתגר נוספות במתקן)
  • לפחות שתי אפשרויות לפעולה במשימה המרכזית שהיא בכלל של "חבל נמוך"
  • המשתתפים יבחרו באופן חופשי את התפקיד שהם לוקחים ביחס למשימה, בהתאם לתפיסה שלהם את יכולותיהם וכישוריהם.
  • מגוון רמות מעורבות בו זמנית על אותו פארק לכל חברי הקבוצה.
 הובלה בלי מילים
האם יש לטיפול האתגרי חסרונות ?
  • פציעות פיזיות, חבלות קלות או חמורות יכולות להתרחש כשזזים... בפעילות שטח בוודאי שיכולות להיות חבלות.
  • נזקים רגשיים – ברור הוא שאין שיטת טיפול אחת המתאימה לכל האנשים, כמו בכל התערבות גם בהתערבות אתגר יש כאלו שאינן נתרמים ויש כאלו שמוערך כי אף ניזוקים (רגשית, חברתית) מההתערבות. 
  • שני מרכיבים אלו מחייבים עבודה מקצועית והבנת התהליך לכלל המעורבים.
 
ביקורות מכיוונים שונים:

קיימת ביקורת על התערבות האתגר כיוון שהיא אקלקטית, מורכב לאמוד אותה, מורכב לומר איזה חלק ואיזה מרכיב נכון יותר למי. האקטלקטיות או ההוליסטיות יכולות להפוך לכלי חזק אך שאינו מדוייק, אוסף של טכניקות שלעתים על ידי מפעיל לא מיומן  יצור אפקט שטחי, אם בכלל ובוודאי שלא טיפולי ההולם לצורך. עיבוד יתר זוכה בדרך כלל לביקורת על ידי אנשי האתגר (והמשתתפים) בעוד שעיבוד חסר יזכה לביקורת על ידי אנשי טיפול שרגילים לעבודת indoor בקליניקה. מקצועיות העיבוד זוכה לביקורת וללא ספק דורשת גמישות והתאמה מתמדת.

טיפול דרך אתגר סביר שיהיה יקר, מורכב יותר הן בתכנון ובביצוע, לוגיסטיקה, ענייני ביטוח, הסעות, לינת שטח ואפילו שירותים יכולים להיות בין הסיבות לביקורת.

הערכת תוצאות של התערבות דרך אתגר נחשבת אף היא למורכבת וזוכה לביקורת. בהחלט מורכב לבודד את כלל המשתנים של התערבות הוליסטית זו לעומת התערבות "פרוטוקולית" סכמתית בחדר. ריבוי התנאים המשתנים בטבע, רף האתגר, המשתתפים, אופן ההנחיה ,כדוגמא, מביאים אנשי מדידה וסטטיסיטקה 'מסורתיים' לידי חוסר נוחות...


למה עוד כדאי לשים לב... Robb, g,m .)   (Ewert, a. 1987:

האדרה ומניפולציות שעושים להתערבות אתגר "יצאת מאזור הנוחות" / "כבשת את האוורסט"...

אפליה והכחשה של החברה לאספקת שירותים כאלו לחבריה עם המגבלה.

סגרגציה רבה של חלק מהפעילויות שרבים אינה רוצים בה.

אפליה "מצד שלישי" כמו סוכנויות ביטוח, חוקים ומדיניות של נותני שירותים.

צוותי הדרכה לא מיומנים ובעלי מעט ניסיון, אנשי טיפול שמערבבים שיטות או שיש בהם יהירות כפי שנאמר "אלו שצבעו בעצמם את הים בכחול". אנשי האתגר עשויים להיות בעלי יתרון משמעותי מול המטופל/ הקבוצה, אי שוויון זה צריך להיות מנוהל בפן הטיפולי.
 
היו ערניים לנקודות התורפה, לביקורת ובקשו התייחסות ומענה.