
נתחיל בצפייה בסרטון המתאר את העשיה על המים... לפני יותר מ-20 שנה, באחת מהקבוצות הראשונות של פדויי שבי בעמותת אתגרים. קבוצות שהקמתי מסוף שנות ה-90'. בסרטון הח'ברה, בוגרי מלחמת יום כיפור 73' מפליגים עצמאית, כרב למדו לפקד על מפרשית מההכנה ועד הקיפול... נהנים "בפיקוד עצמי", קבוצה לעזרה עצמית תכלס' בים, לא שבויים בזמן ההפלגה, רואים הטיות של המפרשית, רוח טובה של מעל 10 קשר, תנאי ים מהנים ומאתגרים לאחר יציאה שלווה ממרינה תל אביב וחיבור לטבע.
לצפיה רק בקטע של השייט לפדויי שבי - הריצו לדקה: 2:20.
בימים ההם... סוף שנות ה-90' "סדנת גל" היתה מרחב פורץ דרך וחדשני לטיפול בתחום הפוסט טראומה הצבאית. לצד שילובם הפרטני של מתמודדי פוסט טראומה צבאית בקבוצות שייט "הנכים הבוגרים" שלי ולצד מסגרות אחרות לטיפול בנכי צהל עם אתגרים נפשיים כמו מרפאת רמת חן ובעיקר "בית שליו") היו אלו החברים במסגרת "סדנת גל" שפרצו את הדרך לעבודה ממוקדת טראומה בשייט תומך שיקום. בעצם, העבודה השיטתית שמתקיימת עד היום עם קבוצות ים בהקשר של PTSD נולדה שם.
התפתחות היתה כניסתם של "פדויי השבי" לקבוצת שייט, כששמחתי לתת ליואב בן דויד את ההזדמנות להוביל אחרים, חבריו לשבי ממלחמת יום כיפור ובהמשך עוד המונים ורבים בכישרון ולב ענק.

איכשהו אני שוב נתפס כזה שצועק.
ההשפעה של מיכה, בלי שדיברנו עליה (עדיין):
