
כאשר אנחנו מדברים על טיפול בפוסט טראומה, ובפרט בטראומה צבאית, אנחנו מבינים שהדרך לא עוברת רק דרך חדר הטיפולים. לפעמים, החלק הכי קשה הוא לחזור לגוף, להרגיש שוב, להיות נוכחים. הים נותן לנו את המרחב הזה – מקום שבו אפשר להיות אותנטיים, בלי מסכות, בלי שיפוטים. הפסיכולוגיה הסביבתית מלמדת אותנו שהסביבה שבה אנחנו נמצאים משפיעה על מצבנו הנפשי בצורה ישירה ומשמעותית.
המושג "קישוריות לטבע" (Nature Connectedness) מתאר את היכולת שלנו ליצור קשר עמוק עם הסביבה הטבעית, קשר שמעניק תחושת שייכות, רוגע ושלווה.
הים, כ"מרחב כחול", מספק את התנאים האידיאליים לקשר הזה – הוא רחב, פתוח, תנועתי ומזמין. במסגרת העבודה שלנו בהקשר של עיבוד חוויותלחימה וגם בקבוצות הים עם נכי צה"ל ומתמודדים עם טראומה, אנחנו רואים שוב ושוב איך הים הופך לשותף טיפולי אמיתי. הוא לא שופט, לא מצפה, לא דורש. הוא נותן מרחב להיות, לנשום, לחזור אל עצמנו. זה לא רק "טיפול בטבע" – זו חוויה של חיבור מחדש לחיים.
המחקר על סביבות משקמות מראה שלמרחבים מסוימים בטבע יש תכונות ייחודיות המסייעות להפחתת עומס קוגניטיבי ורגשי. הים הוא אחת הסביבות המשקמות החזקות ביותר. הגלים הקבועים, הקול המרגיע, המרחב הפתוח והאופק הרחב – כל אלה פועלים על המוח בצורה שמאפשרת "איפוס" פסיכולוגי.כאשר אנחנו בים, המוח שלנו עובר ממצב של קשב ממוקד וממוצה למצב של קשב רך ומשקם. אנחנו לא צריכים "להשקיע מאמץ" כדי להיות שם – הים מושך אותנו באופן טבעי. זה מה שמאפשר לאנשים עם טראומה, שלעיתים קרובות חיים במצב של ערנות יתר ומתח מתמיד, למצוא רגעים של שלווה אמיתית.בנוסף, הים מלמד אותנו לקבל אי-ודאות. כל גל שונה, כל יום שונה, המצב משתנה כל הזמן. זה מפתח גמישות קוגניטיבית – היכולת להסתגל, לשחרר שליטה, להיות עם מה שיש. עבור אנשים שעברו טראומה, זו לימודה חיונית.
כאשר אנחנו מדברים על איכות הסביבה הימית, אנחנו לא מדברים רק על "נושא סביבתי". אנחנו מדברים על איכות החיים שלנו, על בריאות הנפש שלנו. ים מזוהם, חופים מלוכלכים, איכות מים ירודה – אלה לא רק בעיות אקולוגיות, אלה בעיות בריאות ציבורית ונפשית.הים התיכון בישראל מתמודד עם אתגרים לא פשוטים – זיהום פלסטיק, עליית טמפרטורה, החמצה. אבל כל פעולה שלנו לשמור על הסביבה הימית היא גם פעולה לשמור על עצמנו.
קנית גלשן / חליפת גלישה - כדאי לך להכיר את החותם הסביבתי המבעס של מוצרים אלו. לשקול עם עצמך האם החיבור שלך לים הוא הדדי, אכפתיות, דאגה, - האם הצרכים של הים ברורים לך?
אם כן - יש פה עוד רווח שיקומי, דברים שקשורים גם ליחסים עם אנשים קרובים ובגלל. לראות את האחר, את ההקשר ושהם יראו אותי.
ניקיון חופים.. לא כאירוע חד פעמי בשנה אלא מתוך מודעת לצריכה שלנו, כאשר אנחנו שומרים על הים – אנחנו גם שומרים על המרחב הריפוי שלנו.המודעות הסביבתית יכולה להפוך לחלק מהתהליך השיקום שלך. היא מעניקה תחושת מטרה, אחריות קולקטיבית, תרומה חברתית. היא מחברת אותנו לא רק לסביבה אלא גם לקהילה, לאחריות משותפת.
זהו שיקום דרך ריטואל ומשמעות – ההגעה למים כל שבוע, ההכנה המשותפת, רגע של תודה לים – אלה הופכים להיות ריטואלים שנותנים מבנה, משמעות ומקום חדש לסיפור האישי.איכות הסביבה משפיעה על איכות הריפוי – כאשר אנחנו שומרים על הים, אנחנו שומרים על עצמנו. המודעות הסביבתית מחברת אותנו לתחושת מטרה ואחריות.ממוות לחיים – ההתחדשות הימית – הים הוא סמל להתחדשות. הוא מזכיר לנו שהחיים ממשיכים, שיש יופי, שאפשר למצוא שלווה גם אחרי הסערה.